סדנאות

סדנא לעורכי-דין: פגיעות מוחיות - נוירופסיכולוגיה בביהמ"ש

ההרצאה כוללת:

  1. פגיעת ראש טראומתית: היכרות עם נוירו-פתולוגיה (מה קורה במוח) ומונחים חשובים (כגון, מדדי עוצמת פגיעה המשמשים את מערכת המשפט).
  2. ליקויים נפוצים: מהם הליקויים לאחר הפגיעה וזיהוי תסמינים מרכזיים לצורך בניית התיק המשפטי.
  3. אבחון נוירו-פסיכולוגי: מהו האבחון וכיצד עורכי דין יכולים לזהות נקודות חוזק וחולשה בהם.

תוצרי ההרצאה:

  • היכרות עם פגיעות ראש תאפשר לעורכי דין לזהות שלכות פגיעה המזכות אחוזי נכות שאחרת היו מתעלמים מהן:
    • מצד עורכי דין: חוסר ידע להיקף ההשלכות הפוטנציאליות של פגיעות ראש. לדוגמא, הם יכולים לראות בשינויים רגשיים כתוצאה משנית בעוד מדובר בתוצר של הפגיעה הנוירולוגית עצמה.
    • מצד נוירולוגים: הבדלים בין בדיקה נוירולוגית לבדיקה נוירופסיכולוגית. לדוגמא, נוירולוגים לעיתים מתמקדים בהשלכות המוטוריות והסנסוריות של הפגיעה, תוך הזנחה של הליקויים הקוגניטיביים והרגשיים-התנהגותיים של הפגיעה.
    • מצד המטופלים: המטופלים עצמם לא תמיד מודעים לכל השלכות הפגיעה, מה גם שלעיתים הפגיעה כשלעצמה פוגעת במודעות ולא מאפשרת לתקשר את הבעיות. האבחון ממפה את כלל יכולות החשיבה וכך מגלה תחומי ליקוי שלא דווחו ע"י המאובחן.
  • קריאה ביקורתית של אבחון נוירופסיכולוגי וזיהוי כשלים בו:
    • אי בדיקת אמינות: בדיקת התחלות (זיוף/העצמת סימפטומים) צריכה להתבצע בכל אבחון ויש להסביר אי ביצוע שלה. עורך הדין המודע לכך יכול לתקוף אבחון של הצד השני שלא ביצע בדיקה זו (או להימנע מהגשה של אבחון מהצד שלו שלא ביצע הערכה זו).
    • תחומי האבחון: אי התייחסות לתחומי תפקוד קוגניטיבי/רגשי-התנהגותי (למשל, אבחונים שלא בדקו תפקודים ניהוליים לאחר פגיעת ראש וכך הפחיתו את כמות הליקויים שנמצאו).
    • הסברים חלופיים: התייחסות לגורמי הסבר חלופיים לליקויים קוגניטיביים (למשל, אבחון של הצד שני שייחס את הליקוי כתוצאה מתאונת הדרכים מבלי להתייחס למחלות רקע כגון סוכרת או ליקויים בבלוטת התריס).

אורך המפגש: שעתיים.

% 0 ממחלימי קורונה

דיווחו על הפרעת שינה

% 0 ממחלימי קורונה

דיווחו על תסמינים דיכאוניים

% 0 ממחלימי קורונה

דיווחו על תסמיני חרדה