אבחון נוירופסיכולוגי -שאלות ותשובות

האבחון מתבצע כשעולה צורך בהערכה מקיפה של יכולות חשיבה, בעיקר שלושה מצבים:

1. פגיעה מוחית. כגון, פגיעת-ראש טראומטית, שבץ או מחלה ניוונית (כגון, אלצהיימר)

2. מצבים רפואיים שונים. אלו העשויים להשפיע על מצב תפקוד מוחי (כגון, סוכרת וליקויים בבלוטת התריס)

3. שינויים בחשיבה כשהרקע טרם ידוע. כגון ירידה בזיכרון (אובדן שכיח של פריטים), קשב (מתבלבל בשיחה, חזרה עצמית), תנודות במצב המנטלי (קושי להתמצא בזמן/מרחב). 

הפנייה מתבצעת בצורות הבאות:

  • אבחון לצורך ביהמ"ש – מומלץ שעו"ד המלווה יפנה למכון והתיאום יתבצע מולו. זאת, מכיוון שיש פעמים רבות בירוקרטיה שניתן לחסוך למאובחן. ניתן להפנות את עו"ד דרך צור קשר.   
  • פניות פרטיות – כגון, (אבחון לביטוח לאומי, הפנייה של נוירולוג) ניתן לפנות ישירות לליאור, מנהל הקליניקה, דרך צור קשר לעוד פרטים וקביעת מועד לאבחון. 

לאחר שהמאובחן יוצר קשר דרך צור קשר, נקיים עמכם שיחה ראשונית בה נברר את התלונות המרכזיות ובדיקות נוירולוגיות ו/או פסיכיאטריות שנעשו. בהתאם לכך, נמליץ על סוג האבחון ועלות. כמו-כן, ייתכן ונמליץ לבצע ייעוץ ראשוני בעלות מופחתת מאד, וזאת כדי להבהיר האם בכלל יש צורך באבחון מלא, או שמא עדיף בשלב זה התוויה טיפול כלשהי.   

בתחילת האבחון, המאובחן יפגוש את ד"ר בראב והמלווה, במידה ויש, בו יוסבר ההליך ויינתן מקום לשאלות. 

האבחון עצמו כולל שני שלבים. 

תחילה, נבצע ראיון קליני. ראיון מקיף של כשעה לצורך היכרות, איסוף מידע (התפתחותי, רפואי וכו') והבנת התלונות המרכזיות של האדם. לעיתים מרואיינים בני-משפחה או גורמים רלוונטיים אחרים (כגון, מטפלים).

לאחר הראיון, נבצע הפסקה למספר דקות. בקליניקה יש עמדת קפה ושירותים להתרעננות.

לאחר מכן, נתחיל את העברת המבחנים. המבחנים בוחנים תפקודים שונים. למשל, נבקש לזכור מילים או מספרים, נבקש לסדר קובית או לאתר פריטים על דף. כמו-כן, נבקש למלא שאלונים הבוחנים מצבים רגשיים. היקף המבחנים נקבע בהתאם לאופי התלונות והצורך של המאובחן. למשל, אצל מאובחן המתלונן על בעיות זיכרון התווספו מבחני זיכרון נוספים (זיכרון חזותי מורכב, זיכרון מילולי מורכב ועוד). 

מתוך הבנה כי קיימת חרדה מעצם הסיטואציה של עמידה במבחן וישנה עייפות מצטברת, לרוב נתחיל עם מבחנים פשוטים יחסית, שמטרתם "להכניס" את המאובחן בצורה נעימה לסיטואציית האבחון ונבצע הפסקות יזומות של מספר דקות להתרעננות. 

לאחר מספר שעות, רוב 3-4, נסיים את העברת המבחנים. לאחר הסיום, במידה ויש צורך בעוד מבחנים, נקבע יחד מועד נוסף.  

לאחר סיום העברת המבחנים, יחל הליך . הדו"ח כולל ניתוח של עשרות מבחנים וכמו-כן אינטגרציה של תפקוד בעבר ותפקוד בהווה. הליך הניתוח לוקח זמן, לרוב בין סביב השלושה שבועות. במידה ויש בדיקה או הליף דחוף, נוכל להוציא מכתב קצר טרם הוצאת הדו"ח. 
 

לאחר לקראת סיום כתיבת הדו"ח, כשלושה שבועות לאחר סיום העברת המבחנים, נקבע פגישת משוב של כשעה (פרונטלי או בזום) לצורך העברת עיקרי הדו"ח, מענה על שאלות וקביעת מסלול טיפולי. 

כשבוע לאחר מכן, יישלח אליכם לכתובת המייל דו"ח מפורט. הדו"ח וכלל הממצאים נשמרים בהתאם לחוק 7 שנים בארכיון המכון, כך שתוכלו גם שנים קדימה להתקשר והתייעץ. 

האבחון עצמו כולל שני שלבים עיקריים – ראיון קליני והעברת מבחנים נוירופסיכולוגים.  

לאחר סיום האבחון, יחל הליך כתיבת הדו"ח. הדו"ח כולל ניתוח של עשרות מבחנים וכמו-כן אינטגרציה של תפקוד בעבר ותפקוד בהווה. הליך הניתוח לוקח זמן, לרוב בין סביב השלושה שבועות.

הדו"ח כולל ארבעה חלקים.

  1. רקע המאובחן ותולדות המחלה. חלק ראשון סוקר את רקע המאובחן, תולדות המחלה/פגיעה (במידה ויש), תלונות בהווה והתרשמות המאבחן. 
  2. תוצאות המבחנים. חלק שני מכיל את תוצאות המבחנים. ישנה הערכת אינטיליגנציה (IQ) בהווה והערכת אינטיליגנציה טרם הפגיעה (במידה והייתה). הערכת יכולות שפה, תפיסה, קשב, זיכרון, חשיבה גבוהה ותפקודים ניהוליים (למשל, יכולת של תכנון, בקרה, אסטרטגיות לפתרון בעיות וכו'). הערכה מתעדת את נקודות החוזק וחולשה בכל תחומי החשיבה. למשל, ישנם כ-7 סוגים שונים של קשב, ייתכן והמאובחן חש קושי באחד – אך שאר תחומי הקשב תקינים, וייתכן ובחלקם אף יהיה מעל הממוצע.   
  3. רקע רגשי-התנהגותי. בחלק השלישי סוקר את הרקע הרגשי-התנהגותי של המאובחן, וכמו-כן הערכה רגשית-התנהגותית בהווה (למשל, קיום תסמינים דיכאוניים, חרדה, נקודות חוזק רגשיות וכו'). 
  4. סיכום ממצאים והמלצות. בחלק הרביעי והאחרון ישנו סיכום הממצאים, לרוב עד עמוד, שעושה אינטגרציה לכלל חלקי הדו"ח. בסיכום ממצאים נכתוב אבחנות והמלצות מפורטות לשיפור התפקוד. 

לאחר כתיבת הדו"ח נתאם פגישת משוב של כשעה (פרונטלי, או בזום) בהם נקיים פגישת משוב לצורך העברת עיקרי הדו"ח, מענה על שאלות וקביעת המסלול הטיפולי. 

כשבוע לאחר פגישת המשוב, יישלח אליכם לכתובת המייל העתק מלא של הדו"ח. נציין כי הדו"ח וכלל הממצאים נשמרים בהתאם לחוק 7 שנים, כך שתמיד תוכלו לחזור אלינו עם שאלות והבהרות.    

בני המשפחה הם גורם חשוב ביותר כי הם יכולים לשים לב לשינויים מחשידים. יש מצבים קליניים בהם מומלץ לפנות לאבחון:

  • שינויים בזיכרון: אמנזיה, בעיות בזיכרון קצר טווח, אובדן שכיח של חפצים, אובדן בהתמצאות, קושי לזהות דמויות מוכרות
  • קשיים בקשב: נראה לא קשוב, מתבלבל בשיחה, מתפקד לא טוב במצבים מורכבים
  • שינויים בתפקודי שפה: אפזיה, ובעיות שטף
  • שינויים ביכולות ויזו-מרחביות: קושי לצייר, קושי לנווט (שימוש במפה או הבנה של הוראות דרך), קושי בתפיסת הסביבה, קושי בזיהוי חפצים
  • תפקודים ניהוליים לקויים: חזרתיות על תנועות/מילים בלי יכולת להפסיק, קשיים בוויסות כמו התפרצויות זעם או התנהגויות מסוכנות, אפטיות, בעיות שיפוט ונוקשות חשיבתית
  • שינויים בתפקוד רגשי: חרדה מוגברת, דיכאון מוגבר – בגילאים מבוגרים דיכאון יכול להוות אינדיקציה מוקדמת לדמנציה. 
  • תנודות במצב המנטלי: דיסאוריינטציה בעצמי, בזמן ובמקום

יש מגוון מצבים, לדוגמא:

  • הפרעה גנטית או נוירו-התפתחותית המשפיעה על התפתחות המוח (הפרעות קשב, מוגבלות שכלית, לקויות למידה).
  • פגיעת ראש טראומתית לאחר תאונת דרכים.
  • דלקות, זיהומים ואירועים מוחיים
  • מחלות ניווניות כגון דמנציה לסוגיה, אפילפסיה, פרקינסון ועוד.
  • תסמונות סומטופורמיות.
  • פיברומיאלגיה.
  • הפרעות פסיכיאטריות כמו PTSD, סכיזופרניה, הפרעות מצב רוח. 
  • מצבים רפואיים המשפיעים על התפקוד המוחי כמו סוכרת, בעיות לב או נשימה.
  • הערכת שינויים לאחר ניתוח מוח.
בקצרה, כן.
אבחון נוירופסיכולוגי נדרש עבור אוכלוסיות גיל שונות, ביניהן ילדים, בני נוער ומבוגרים. לאור העובדה שיכולות החשיבה מתפתחות בהתאם לגיל הכרונולוגי של האדם, יש להתאים את סוג האבחון לגיל המאובחן/ת. אבחון הנערך לילד מצריך שימוש בכלים השונים מאלו הנדרשים לאבחון מבוגר.
 
בנוסף, ביצועי הילד חייבים להיות משווים לבני גילו ולא לקבוצות השוואה המבוססות על בוגרים. לאור זאת, פותחו מבחנים המותאמים במיוחד לגילאים הצעירים. השימוש במבחנים אלה מאפשר בחינה מהימנה ותקפה של יכולות חשיבה ותפקודים רגשיים המתאימים לאוכלוסיית גיל זו.
 
המכון מבצע אבחונים רק לבני 16 ומעלה מתוך הבנה כי כל אוכלוסית גיל דורשת התמחות מעמיקה והבנה תיאורטית וקלינית של קבוצת גיל זו. מאבחני המכון התמחו באוכלוסיה בגירה. 

כמו ברפואה, גם בפסיכולוגיה של תתי-התמחויות שונות. נוירופסיכולוג הינו פסיכולוג מומחה בעל ידע מעמיק בהפרעות נוירולוגיות והשפעתן על תפקודי חשיבה, תפקודים רגשיים והתנהגות. 

ייחודו של הנוירופסיכולוג נעוץ בכך שעוסק באבחון, טיפול ושיקום של אנשים החווים קשי חשיבה על רקע מצבים נוירולוגים (כגון פגיעות נרכשות, בעיות התפתחותיות, דמנציה , מצבים רפואיים הפוגעים בתפקוד מוחי).

האבחון מועבר על-ידי נוירופסיכולוג, פסיכולוג בעל ידע מעמיק בהפרעות נוירולוגיות והשפעתן על תפקודי חשיבה, רגש והתנהגות.

הכשרתו הכוללת הינה כ-10 שנים ובתוכם תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה והתמחות של 4 שנים.

פסיכיאטר הינו רופא שסיים התמחות בפסיכיאטריה. הפסיכיאטר מתמחה בטיפול רפואי כשלרוב המוקד הטיפולי הינו תרופתי

נוירופסיכולוג הינו פסיכולוג שעבר הכשרה ייחודית בטיפול נפשי, שיקום קוגניטיבי ואבחון ליקויי חשיבה. נוירופסיכולוג עוסק בתמיכה נפשית, מתן אסטרטגיות לפיצוי על קשיי החשיבה ואבחון מעמיק לבדיקת נקודות חוזק וחולשה בתפקודי חשיבה.   

שני המקצועות עובדים בשיתוף ולרוב יפנו זה לזה לשם קבלת תמונה מלאה יותר של המצב. 

מטלות נייר ועיפרון ומטלות ממוחשבות הבוחנות יכולות שונות- תפיסה, קשב, זיכרון (מילולי וחזותי), חשיבה גבוהה ופתרון בעיות (כגון יכולת תכנון וארגון, בקרה וכו') וגם מטלות לבחינת התפקוד הרגשי.

מבחנים ספציפיים נוספים מועברים בהתאם לפרופיל הייחודי של כל מאובחן.

תמיד נעדכן מראש מה המאובחן צריך להביא. לרוב:

  1. ת.ז
  2. מסמכים רפואיים רלבנטיים כגון סיכומי אשפוז, חו"ד נוירולוגי/פסיכיאטרי קודם ואבחונים קודמים.

מומלץ להביא שתייה קלה וכריך. במכון יש שירותים, מים ושתיה חמה. לחד המכון ישנו מרכז מסחרי.

המחיר נקבע לפי צורכי האבחון הספציפי. מורכבות האבחון משפיעה על מספר הפגישות, כמות המבחנים שיועברו ומשך הזמן שיוקדש לניתוח הנתונים.

המחיר יקבע מראש, טרם התחלת האבחון. 

ניתן לקיים פגישת ייעוץ מקדימה שעלותה ינוכה ממחיר האבחון, במידה ויוחלט להמשיך.

ניתן לשלם ב:

  1. צ'ק (עד 3 תשלומים)
  2. העברה בנקאית (ביט, פייפל וכו'). 
  3. מזומן.

האבחון נמשך מספר שעות וכולל הפסקות אך רצוי להגיע רעננים כדי לקבל הערכה מהימנה ותקפה של היכולות של המאובחן.

חשוב להשקיע מאמץ מרבי בביצוע המטלות.

יש ליידע את המאבחן על התעייפות או גורם אחר שיכול להשפיע על התפקוד (כגון, כאב-ראש).

כן. 

הפרעות פסיכיאטריות רבות מתאפיינות בליקויי חשיבה, בדומה להפרעות נוירולוגיות. כך למשל, אדם הסובל מדיכאון עלול לחוות קשיי קשב וריכוז בנוסף לירידה במצב הרוח. 

האבחון הנוירופסיכולוגי נועד לזהות את אופי והיקף ליקויי החשיבה של האדם ולהמליץ על דרכים לשפר את תפקודו ואיכות חייו. 

האבחון נדרש לעיתים לצורך הבנת המקור לליקויי החשיבה של האדם. כך למשל, חשוב לאבחן האם המקור לבעיית זיכרון הנו דיכאון או דמנציה מסוג אלצהיימר. 

בשלב הבא, בטיפול הנוירופסיכולוגי תינתן התייחסות משולבת לקשיי החשיבה ולמאפיינים הרגשיים-התנהגותיים הייחודיים של ההפרעה הפסיכיאטרית במטרה לשפר את התפקוד.

במידה ונוירולוג הפנה לאבחון, יש לבצע זאת בהקדם.

נוירולוגים רבים מפנים לאבחון כשעולה חשד לירידה קוגניטיבית. לדוגמא, כשהמטופל מתאר תלונות על בעיות זיכרון, קשב וכו'. 

הנוירולוגים מבצעים סינון ראשוני, לרוב מבחן בודד שלו יתרונות רבים, אך הוא גס ביכולתו לזהות ולאבחן את מקור הירידה בתפקוד. כמו-כן, לא מבצעת בדיקה של מצב רגשי כגורם אפשרי המשפיע על תפקוד קוגניטיבי. בנוסף, ייתכן והציון באותו מבחן בודד יהיה בטווח הנורמה, אך המאובחן חש כי ביחס לעצמו בעבר – ישנה ירידה בתפקוד.   

לאור כל אלו, הנוירולוג יפנה לאבחון מקיף הבוחן את התלונות לעומק, בצורה מקיפה, תוך לקיחת גורמים רבים ומגוונים למקור התלונות, השוואת התפקוד של המאובחן הן למצופה מבני גילו והן למצופה ביחס לעצמו בעבר. ישנים כ-50 תפקודי חשיבה שונים שיכולים להיבחן באבחון בודד.  

כן. 

האבחון נותן עדות לתפקוד בהווה. תפקודי חשיבה כמו זיכרון, קשב, יכולת לפתרון בעיות ועוד משתנות לאורך זמן, לטובה או לרעה – מצד אחד יש תמותה של תאי-עצב במח, ומצד שני יכול להיות שיפור בחלק מן המיומנויות. אי-לכך, ממצאי האבחון תקפים למספר שנים מצומצם.

זה מצוין שיש אבחון שמעיד על התפקוד בנקודת זמן מסוימת כי הוא מאפשר לבחון ביחס לאותה נקודה בזמן האם חל שינוי. במידה והמאובחן חש שישנה ירידה, אך באבחון נמצא שלא חלה ירידה, ניתן לבחון עם המאובחן הסברים חלופיים (למשל, מצב רגשי כמשפיע). במידה וחלה החמרה במצב, נוכל לזהותה ונמליץ על המשך טיפול.   

לחלק מן המבחנים יש גרסאות חלופיות שניתן להעביר – כך שהשפעת הלמידה מאבחון לאבחון מופחתת משמעותית, ותוצאות האבחון מייצגות את התפקוד המאובחן.   

נציין כי לאחר פגיעת ראש טראומתית (תאונת דרכים) או אירועים מוחיים מורכבים – השינויים במצבו הקוגניטיבי של המאובחן מהירים מאד. ההבדלים בין אבחון שנעשה סמוך לתאונה וכזה שנעשה כשנה וחצי לאחריו יכולים להיות משמעותיים ביותר. במצב של תאונה, ההמלצה היא להמתין עד להתייצבות השינויים המוחיים, שהיא לערך שנה וחצי מהתאונה.    

אורך האבחון: נע בין 3 ל-9 שעות לרוב (פגישה אחת או שתיים) ותלוי בצורך של המאובחן. כך, אופי התלונות וההתרשמות של המאבחן יכולה לכלול הגדלה של מבחנים כדי לבחון עוד תפקודים, מה שעלול להאריך את האבחון.

פגישת האבחון מתבצעות בבוקר (כדי להגיע רעננים) בימים ראשון-שישי. נציין כי ישנה עדיפות לקיום הפגישות בימי שישי בבוקר.

 

כן. 

תחילה, ניתן להתקשר אלינו בצור קשר בו תוכלו לשאלות מגוון שאלות, בחינם. כמו-כן, ניתן לקיים ייעוץ של כשעה וחצי בעלות מופחתת מאד ביחס לאבחון מלא. 

בייעוץ יתקיים ראיון קליני של כשעה בו נסקור את עבר המטופל, התלונות המרכזיות ובדיקות נוירולוגיות ו/או פסיכיאטריות שנעשו. כמו-כן, לרוב נבצע  בין 1-2 מבחנים נוירופסיכולוגיים על מנת לקבל אומדן כללי של המצב. 

לאחר הייעוץ, נוכל להמליץ על המשך טיפול, להכווין לאנשי המקצוע הרלוונטיים ואף לומר אם יש צורך באבחון מלא. יש מצבים לא מעטים בהם מומלץ להמתין עם ביצוע האבחון (למשל, להמתין להתייצבות מצב רגשי או שעבר מעט זמן לאחר תאונת הדרכים ושינויים מוחיים עוד מתרחשים).  

לא. 

אבחון הוא אומדן מצוין למצב הקוגניטיבי, רגשי והתנהגותי ומטרתו לייצג את התפקוד האמיתי של המאובחן לפחות לשנים הקרובות. עם זאת, התפקוד שלנו רגיש מאד למגוון תחלואות, למשל תחלואה נפשית, פגיעת ראש לאחר תאונת דרכים ועוד. אם נבצע אבחון קרוב מידי לטראומה קשה, בין אם היא נפשית או פיזית, ייתכן ותוצאות האבחון יהיה מוטות ולא ייצגו נאמנה את מצב המאובחן. במצב שכזה, המאובחן לא מקבל תמורה אמיתית לכספו.

יהיו מצבים שמראש נבקש להמתין עם האבחון, וזאת כבר בשיחת הטלפון הראשונית בה תצרו עמנו קשר. במצבים אחרים, נוכל לבצע ייעוץ ראשוני בעלות מופחתת, בהם נדון יחד עם המאובחן במצבו, ונוכל להמליץ האם כדאי או לא כדאי לגשת לאבחון מלא (ובמידה וימשיך לאבחון מלא, עלות הייעוץ תקוזז). כמו-כן, יהיו מצבים שנתחיל אבחון, ואם נחוש שדחייתו תהיה לטובת המאובחן – נמליץ על כך, בנוסף להתווית טיפול מתאים, ונמשיך את האבחון במועד אחר.      

כמה דברים:

  1. ‎‏דיוק וייעול אבחנה רפואית. האבחון מאפשר מיפוי מקיף ועמוק של תהליכים נוירוקוגניטיביים מוחיים ולכן מסייע בגילוי מוקדם של תסמונות ומצבים נוירולוגים, מה שמאפשר לבנות טיפול מניעתי או מעכב ולסייע בשיפור איכות חיי המאובחן. 
  2. קביעת המשך טיפול ודיוקו. הדו"ח מכיל אבחנות וייתן המלצות להמשך טיפול (למשל, הפנייה לנוירולוג, פסיכיאטר, טיפול פסיכולוגי, שיקום קוגניטיבי ועוד). כך, מאחורי התלונה "קשה לי לזכור" מסתתרים מגוון נרחב של סיבות – ייתכן והקושי נובע מקשיי קידוד, הטמעה, שליפת מידע, קשיים בארגון ותכנון, חרדה ועוד – שלכל אחד מהם נתיב טיפולי שונה. באבחון, נוכל למקד את מקור הקשיים, וכך להציע תוכנית טיפולית מותאמת יותר.   
  3.  היכרות עם נקודות חולשה וחוזק. הערכה מתעדת את נקודות החוזק וחולשה בכל תחומי החשיבה. למשל, ישנם כ-7 סוגים שונים של קשב, ייתכן והמאובחן חש קושי באחד – אך שאר תחומי הקשב תקינים, וייתכן ובחלקם אף יהיה מעל הממוצע.      
  4. הגשה לצורך התאמות לימודיות, ועדות ביטוח לאומי ועוד. הדו"ח חתום ע"י פסיכולוג שיקומי מומחה וככזה ניתן להגישו למגוון מוסדות ומטרות. 
  5. נקודת השוואה לעתיד. כלל הממצאים נשמרים בהתאם לחוק 7 שנים, כך שבמידה ותחול התדרדרות נוספת, תמיד תהיה נקודת השוואה אובייקטיבית אליה ניתן לחזור ולבחון ביתר דיוק האם אכן חלה התדרדרות. 

תלוי.

המח עובד בקישוריות בין אזורים. כך, הזיכרון אינו מצוי במבנה מוחי מסוים, אלא מבוזר ברחבי המח. קשיי זיכרון, קשב וכו' עלולים להתרחש עקב ליקוי בקישוריות בין אזורים.  

הדמיות מוחיות הן חשובות, הן מאפשרות לאתר בין היתר דימומים וגידולים מוחיים. עם זאת, ההדמיות מדגימות בעיות מבניות, ולא מציגות את הקישוריות בין אזורים, ולכן אינה נועדה לאתר ליקויים של תפקודים מוחיים (כמו זיכרון, קשב) אלא מבנים מוחיים. 

יתרה מכך, תפקודי חשיבה שמבוזרים ברחבי המח ומקיימים את הקשרים שלהם דרך סיבים (אקסונים). ייתכן ונגע באזור מסוים שיתגלה בהדמיה מוחית יפגע בעקיפין בתפקוד החשיבה, שכן אותם סיבים שמחברים בין האזורים, עוברים באותו אזור מוחי. 

המידע שתמסור מוגן עלפי חוק הפסיכולוגים תשל"ז 1977. ככל אצבע, האבחון שייך למאובחן והוא הגורם הבלעדי שרשאי לקבלו. המאבחן ימסור למאובחן את האבחון, וזה רשאי לעשות בו כל שימוש (למשל, להעבירו לעו"ד המייצג וכו').

המאובחן לא ימסור את ממצאי הבדיקה או חומרי האבחון אלא במצבים בהם החוק מחייב. מצבים אלו כוללים למשל צו של שופט או מאובחן שנשלח מטעם ביהמ"ש לבדיקה (מצבים כמו תביעה אזרחית מול חברת ביטוח).  

יש לציין כי האבחון נחשב כרשומה רפואית וחלה חובה לשמור את כל החומר בו נעשה שימוש באבחון במשך 7 שנים. 

התוצר הסופי כולל דו"ח מפורט של כ-10 עמודים בסופו יש סיכום מצבו של המאובחן כולל אבחנה והמלצות טיפוליות להמשך.

לרוב, טרם מסירת הדו"ח נבצע פגישת משוב עם המאובחן, בה נסביר את ממצאי האבחון, ניתן מקום לשאלות והבהרות ונעבור יחד על ההמלצות. הדו"ח המלא יימסר זמן קצר לאחר פגישת המשוב ישירות למאובחן, ובו המלצות.

נציין כי ישנם מצבים בהם פגישת משוב לא מתקיימת, כגון אבחונים מטעם ביהמ"ש. 

לא. 

האבחון הינו מקיף וכולל לעיתים עשרות מבחנים הבוחנים תחומי חשיבה מזוויות שונות תוך שימוש במבחנים מתוקפים ובעלי נורמות. כמו-כן, בתחילת האבחון נקיים ראיון מקיף בו נשמע מהן התלונות המרכזיות ובהתאם לכך אף יתווספו מבחנים נוספים. 

אין צורך להגזים, אם יהיו ליקויים, יש להניח שאלו יתגלו באבחון. יתרה מכך, העצמה של תסמינים לא אוטומטית גורמת למאבחן לחשוב שיש ליקוי חמור ממה שיש בפועל. להיפך, המאבחן משלב ונשען על עשרות רבות של גורמים באבחון ובונה אותם לתוך פרופיל קוגניטיבי ייחודי. העצמה רק תייצר פרופיל קוגניטיבי לא תקף ומצב לא נעים בו תוצאות האבחון לא יהיו תקפות ולא יהיה בהם שימוש. 

אפשר להעריך, לא לדעת באופן מדויק.

ישנם מבחנים נוירופסיכולוגים הנחשבים עמידים מפני פגיעה נוירו-פסיכיאטרית. דהיינו, גם אם עברתי תאונת דרכים קשה, יש תפקודים "שמורים" שנפגעים בצורה מופחתת. כאנלוגיה, אדם שעבר תאונת דרכים קשה לרוב לא יספיק לנשום שכן התפקודים האחראים על נשימה "מוגנים" ביחס לתפקודים כמו מצב הכרה.   

האבחון משתמש ומסתמך על אותם מבחנים, תוך שילוב ההיסטוריה הייחודית של האדם כמו שנות שכלה ומקצוע כדי לעשות הערכה תקפה ליכולות טרם הפגיעה. הערכה זו אינה משולמת כמובן, אך היא נותנת הערכה הנחשבת כמקובלת בעולם הנוירופסיכולוגיה.  

פרופ' יורם בראב, נוירופסיכולוג קליני ופסיכולוג שיקומי מומחה בעל רישיון ממשרד הבריאות. פרופ' בראב רשום בפנקס הפסיכולוגים. 

לא. 

אבחון הוא הליך ממושך הבוחן עשרות רבות של תפקודים ויכול לקחת 2-3 פגישות ועוד עשרות שעות של ניתוח הנתונים, אינטגרציה שלהם עם חומר רפואי וכתיבת הדו"ח. אי-לכך, לא ניתן לבצע הליך זה במהירות. 

במצב בו יש צורך באבחון דחוף, למשל ועדת ביטוח לאומי או דיון בביהמ"ש, ניתן לקבל מכתב חתום מפרופ' בראב בו צוין כי החל הליך של אבחון מקיף אותו ניתן להגיש לגוף הרלוונטי וישנה נטייה למוסדות המדינה להתחשב בבקשה זו לדחות את הערכה.

האבחון הסופי יינתן כחודש אחרי.

במידה והדברים אינם רלוונטים למצב הנוכחי, ניתן שלא להזכירם באופן ספציפי. למשל, אם מסרת כי לאביך יש סכיזופרניה, יצוין בדו"ח באופן כללי כי ישנה הפרעה נוירו-פסיכיאטרית בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשון.  

ישנם מצבים בהם יש צורך בהתייחסות ישירה, במידה והדבר עשוי להשליך על התפקוד בהווה. לדוגמא, אשפוז פסיכיאטרי בעבר סביר כי יכול לתת רקע קריטי להבנת המצב כיום.

כן. 

מומלץ לציין זאת בשיחה עם הראשונית. 

נגן וידאו
כ- 0 תפקודי חשיבה

שונים נבדקים בדו"ח נוירופסיכולוגי מקיף

כ- 0 תחומי זיכרון

נבדקים באבחון ממוצע

כ- 0 תחומי קשב

נבדקים באבחון ממוצע

מוזמנים לשאול ולהתייעץ איתנו על אבחון במגוון דרכים: