אבחון להפרעות קשב

מהי הפרעת קשב

הפרעת קשב, הידועה גם כ-Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ר"ת: ADHD), הינה הפרעה נפוצה המוערכת בעד 10% מכלל אוכלוסיית הילדים. היא אינה חולפת בגיל בגרות והיא מתבטאת במגוון רחב של סימפטומים בעלי השפעה על התפקוד היומיומי. 

אנשים עם הפרעת קשב יתקשו, לעיתים קרובות, להתרכז בפעילות מסוימת ולהתמיד בה (לדוגמה, קריאה, צפייה בסרט, שיחה עם אדם אחר), עלולים להיות מוסחים בקלות ע"י גירויים חיצוניים, לאבד את חוט המחשבה וכתוצאה מכך לבצע טעויות.

השלכות הפרעת קשב

הפרעת הקשב קשורה לקשיי חשיבה נוספים וגם לקשיים רגשיים-התנהגותיים.
 

אנשים עם הפרעת קשב חווים בעיות בזיכרון או בהבנת הנקרא שמקורן העיקרי להן קשבי. לדוגמה, אדם שמתקשה להיות קשוב בעת קריאת ספר, יתקשה לזכור את מה שקרא מאוחר יותר. אנשים הסובלים מהפרעת קשב מדווחים, לעיתים קרובות, על חוסר-נוחות, אי-שקט, קושי לעמוד בלחצים ואפילו על תגובות התנהגותיות אימפולסיביות. אלו עשויים להוביל לתחושת תסכול ולפגיעה בערך העצמי. כך, מדובר בפגיעה שלרוב כפולה – לא רק בקשב של האדם, אלא גם בהיבטים הרגשיים. הם יחושו שהם צריכים להשקיע יותר מאחרים רק כדי להשתוות להם, לעיתים יחושו שמה שקל לאחרים – קשה מאד להם, מה שמלווה בתחלואה נפשית כגון פגיעה בדימוי עצמי וחוסר ביטחון, שהם בעצמם פוגעים ביכולת הקשבית. 

נגן וידאו

מתי לפנות לאבחון?

הפרעת קשב עלולה ליצור קושי בתחומי חיים רבים. מומלץ לפנות לאבחון כאשר ישנן עדויות לפגיעה בהישגים לימודיים, בעיות ביחסים בינאישיים, בזוגיות או כשמופיעים קשיים בתחום התעסוקה.

שאלות ותשובות

במבוגרים מעל גיל 18, אבחון הפרעת קשב הינו אבחון קליני. זה אומר, האבחון מתבסס על ראיון עם גורם אבחוני מוסמך (כגון פסיכולוג, נוירולוג, פסיכיאטר ועוד) במסגרתו המאבחן בודק קיומם של הסימפטומים הנדרשים לאבחון, כפי שקבע ה-DSM (ספר האבחנות הפסיכיאטרי). כלומר, כיום הכלי היחידי הנדרש לקביעת אבחנה של הפרעה קשב הוא ראיון קליני בלבד. האבחון למעשה אינו גורש שאלונים או בדיקות ממוחשבות נוספות. במהלך ההליך, פעמים רבות יש שימוש כלי עזר המסייעים בתהליך אשר ממפנים את תפקוד האדם שכן "הפרעת קשב" מתבטאת באופן שונה אצל כל אחד. כלים אלו יכולים להיות שאלונים, בדיקות ממוחשבות או אבחון נרחב יותר. 

אז למה צריך את אותם שאלונים/מבחנים? 

בבדיקות ממוחשבות כגון MOXO או T.O.V.A אכן מסייעות למאבחן, אך הן בודקות אספקטים ספציפיים של קשב (קשב הינו תפקוד חשיבה הכולל אספקטים רבים ומגוונים). כמו-כן, ביצוע לקוי בבדיקות אלו יכול לנבוע מגורמים נוספים מלבד ליקוי קשבי, כגון מצב רגשי, פסיכיאטרי או נוירולוגי. למשל, אדם עם פגיעת ראש טראומתית יכול לבצע באופן לקוי בבדיקות ממוחשבות אלו, אך לא מדובר בהפרעת קשב מולדת. במילים אחרות, בדיקות ממוחשבות הן רגישות להפרעות קשב (למי שיש ליקוי קשבי, סביר כי יתגלה בבדיקה) אך הן אינן ספציפיות להפרעות קשב (יש מצבים נוספים שיכולים לפגוע בביצוע, ללא קשר להפרעת קשב התפתחותית). לצד זאת, בהפרעת קשב יש גם לעיתים בעיות זיכרון, בעיות בתפקודים ניהוליים (בקרה, ארגון ותכנון ועוד) אשר לא נבחנים באופן ישיר במבחנים ממוחשבות אלו. 

לאור כל זאת, תקנות ביטוח לאומי קובעים כי כדי להעניק מעל 20% נכות (הנדרשים לתמיכה לימודית ושיקום) יש צורך בדיקה מקיפה הכוללת מכלול שלם של יכולות, ולא רק בדיקה ממוחשבת או שאלונים – יש צורך בהערכה נוירוקוגניטיבית הכוללת ראיון קליני מקיף וסדרת מבחנים רבה הממפה יכולות שונות ומגוונות. הערכה זו מתבצעת במכוננו. ניתן לפנות דרך צור קשר.

כל מוסד לימודי קובע תקנות אחרות למה נדרש כדי לקבל התאמות לימודיות (תוספת זמן וכו') ולכן יש תמיד לברר מול הדיקנט של אותו מוסד לבירור הנדרש (במקרה של פסיכומטרי – מול המרכז הארצי).

לעיתים ניתן להסתפק רק בדיקת MOXO (המתבצעת במכון). עם זאת, לרוב מוסדות שונים דורשים בדיקות שונות – חלק דורשים אבחון דידקטי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון נוירופסיכולוגי, שילוב של כל בדיקות ועוד. כמו-כן, יש מוסדות הדורשים בדיקת MOXO בודדת ללא רטלין (או תרופת קשב אחרת), יש מוסדות הדורשים בדיקה כפולה של MOXO (אחת עם רטלין, ואחת ללא). 

מומלץ לברר מה נדרש טרם הפנייה לאבחון – כדי לא לבזבז את זמנכם וכספכם. 

במכון, ניתן לבצע בדיקות ממוחשבות (כגון, MOXO, T.O.V.A עם/בלי רטלין) ואבחון נוירופסיכולוגי (או בשמו האחר – הערכה נוירוקוגניטיבית). ניתן לפנות דרך צור קשר

כדי לקבל שיקום מקצועי וסיוע בלימודים [כגון, מימון תואר/פסיכומוטרי, חונך, נסיעות, שכ"ד] נדרשים לפחות 20% נכות לצמיתות. 

קבלת 20% ומעלה מחייבת הערכה נוירוקוגניטיבית (שם אחר לאבחון נוירופסיכולוגי, מדובר באותו אבחון/הערכה) שיעשה ע"י פסיכולוג מומחה. הערכה זו מבוצעת במכון. ניתן לפנות דרך צור קשר.

הערכה נוירוקוגניטיבית, או בשמו האחר אבחון נוירופסיכולוגי, כולל אבחון מקיף העושה שימוש במבחנים נוירופסיכולוגים ועורך מספר שעות. האבחון ממפה תפקודי חשיבה בדגש על תפקודי הקשב השונים והינו בעל ערך רב להתמודדות עם הקשיים הנחווים. האבחון מועבר ע"י נוירופסיכולוג בעל הכשרה מיוחדת לנושא.

האבחון בוחן את כלל ההיבטים של קשב (ויש לא מעט, למשל קשב מתמשך, טווח קשב, מיקוד קשב וכו') אשר לא נבחנים בבדיקות הממוחשבות. בנוסף, האבחון עושה שימוש בחומר רפואי קודם וראיון קליני מקיף הבוחן קיום הפרעת קשב לאורך הילדות. האבחון לרוב יכלול גם את השאלונים ולעיתים את הבדיקות ממוחשבות, במידת הצורך.

יש לשים לב כי קבלת 20% נכות ומעלה בגין הפרעת קשב חייבת אבחון נוירופסיכולוגי (הערכה נוירוקוגניטיבית). אבחון זה, מעבר לצורך בו לקבלת אחוזי נכות, ממפה את היכולות של המאובחן ומציע המלצות טיפוליות לשיפור תפקוד קשבי, וכך את תפקוד המאובחן בכלל. ניתן לפנות דרך צור קשר.

אבחון פסיכודידקטי – בוחן שני דברים. בחלק הדידקטי (פסיכודידקטיהוא בוחן את הכישורים אותם האדם אמור לרכוש לאורך שנות ילדותו כמו קריאה, כתיבה ויכולות חשבוניות. בחלק הפסיכולוגי (פסיכודידקטי) הוא בוחן כיצד הקשיים הללו משפיעים על מצבו הנפשי והרגשי של האדם (למשל, פגיעה ביכולת קריאה עלולה לייצר פגיעה בביטחון). האבחון מתמקד בשאלה – מה האדם רכב.

אבחון נוירופסיכולוגי – האבחון בוחן את ההשלכות של פגיעה נוירולוגית כלשהי (פגיעת ראש, הפרעות קשב ועוד) על היכולות הקוגניטיבית והרגשיות של האדם. האבחון מתמקד בשאלה של מה האדם יכול לרכוש בעתיד וימליץ על האופן דרכו הוא יוכל לרכוש זאת (אימון קוגניטיבי).

הדומה בניהם – הרבה מהכלים בהם משתמשים דומים, שניהם בוחנים אינטליגנציה כללית ואת שניהם ניתן להגיש כיום לוועדות משרד החינוך.

השונה – אבחון פסיכודידקטי מתרכז ביכולות האקדמיות הנרכשות של האדם או בשאלה היותר פשוטה – האדם הידע של האדם תואם לנורמות של בני גילו: מה איכות הקריאה שלו, מה איכות הכתיבה שלו, האם ישנו חשד להפרעת למידה כלשהי. האבחון מתמקד ביכולות הבסיסיות של האדם, כמו קריאה וכתיבה.

אבחון נוירופסיכולוגי בוחן תפקודים "גבוהים" יותר מאלו הנבחנים באבחון פסיכודידקטי, כלומר, נוירופסיכולוגי יבחן תפקודי קשב, זיכרון, שימוש באסטרטגיה, יכולת תכנון וכו'. יכולות אלו נשענים על התפקודים אותם בוחן אבחון פסיכודידקטי ועל-כן אלו אבחונים שונים אך משלימים. אבחון נוירופסיכולוגי בוחן למשל תפקודי שפה (קריאה, כתיבה) אך באופן גס ולא מעמיק כמו שנעשה באבחון פסיכודידקטי. באופן דומה, אבחון פסיכודידקטי יבחן יכולת קשב וזיכרון, אך לא באופן מעמיק כמו אבחון נוירופסיכולוגי. לאבחון נוירופסיכולוגי, ניתן לפנות דרך צור קשר.

כן. 

בדיקות ממוחשבות כמו MOXO או T.O.V.A הן בדיקות קצרות, לרוב בין 15-20 דקות, הבוחנות בצורה ממוחשבת קיומה של הפרעת קשב. מדובר בהערכה מצומצמת של תפקוד קשבי. 

עם זאת, חשוב להבין מה הסיבה בגינה אתם רוצים לעשות את הבדיקה. 

(1) ביטוח לאומי – כדי לקבוע אחוזי נכות הדרושים לתמיכה לימודית/שיקום – בדיקה זו אינה מספיקה. יש צורך בהערכה נוירוקוגניטיבית.

(2) התאמות לימודיות – ייתכן ומספיק. כל מוסד לימודי קובע תקנות אחרות למה נדרש כדי לקבל התאמות לימודיות (תוספת זמן וכו') ולכן יש תמיד לברר מול הדיקנט של המוסד (או במקרה של פסיכומטרי – מול המרכז הארצי) מה בדיוק נדרש. לעיתים ניתן להסתפק רק בדיקת MOXO. עם זאת, לרוב מוסדות שונים דורשים בדיקות שונות – חלק דורשים אבחון דידקטי, אבחון פסיכודידקטי, אבחון נוירופסיכולוגי, שילוב של כל בדיקות ועוד. מומלץ לברר זאת טרם הפנייה לאבחון – כדי לא לבזבז את זמנכם וכספכם. 

לשאלות, ניתן לפנות דרך צור קשר.

לא.

אבחון מת"ל (מערכת תפקודי למידה) היא מערכת ממוחשבת של מבחנים ושאלונים לטובת אבחון לקויות למידה שכיחות (כגון דיסלקסיה, דיסקלקוליה, דיסגרפיה) והערכת סבירות קיומן של הפרעות קשב. במילים אחרות, מדובר לרוב אבחון דידקטי, אבחון הנועד לבחון כישורי קריאה, כתיבה, חשבון ועוד. האבחון מבוצע במכונים ספציפיים במוסדות לימודיים. מומלץ לפנות למוסד הרלוונטי בו הינך לומד (או מתכוון ללמוד) כדי לבדוק מה האבחונים הספציפיים הנדרשים לטובת התאמות לימודיות, טרם הפנייה לאבחון. 

יש לציין כי עבור אבחון להפרעות קשב, חלק מהמוסדות אינם מסתפקים באבחון מת"ל ומבקשים גם אבחון נוירופסיכולוגי מקיף יותר. כאמור, מומלץ לברר זאת טרם הפנייה לאבחון.  

טיפול יעיל בהפרעת קשב יכלול היבטים נוירולוגיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. 

מומלץ להיות במעקב רפואי אצל פסיכיאטר ולשקול נטילת תרופות מתאימות (לדוגמה, ריטלין). במקביל, ניתן לבצע טיפול קוגניטיבי לצורך אימון תפקודי הקשב והקניית מיומנויות חשיבה מפצות. במקרים בהם מופיעים ביטויים התנהגותיים-רגשיים הקשורים עם הפרעת הקשב, מומלץ לשקול התערבות פסיכולוגית אצל נוירופסיכולוג.
 
לעיתים רצוי שילוב של כמה סוגי טיפול על מנת לגרום להטבה מירבית במצבו של האדם.

זו שאלה שרוב המאובחנים עוסקים בה. המאובחן כבר החליט לשלם מכיסו הפרטי והוא רוצה לוודא שכל ההליך לא היה לשווא.

בשביל לענות על השאלה, צריך להבין כיצד ההליך מתבצע. לכל מוסד, כמו ביטוח לאומי או מוסד לימודים יש וועדה מקצועית שדנה בכל בקשה. הוועדה היא פנים-מוסדית כך שההחלטה הסופית בדבר מתן התאמות או אחוזי נכות – שמורה לוועדה בלבד. במילים אחרות, ניתן להגיש להם חוות דעת חתומים בידי גורמים שהחוק בישראל מכיר בהם ככאלו הרשאים לתת אבחנות כגון פסיכולוג מומחה, נוירולוג, פסיכיאטר ועוד, אך המוסדות אינם מחויבים לאמץ את חוות דעת הללו. לא פעם מגישים חוות דעת של פסיכולוג או נוירולוג – ואלו נדחים.   

אז מה בכל זאת ניתן לעשות? 

1. להבין במדויק מה החומרים והאבחונים הנדרשים לוועדה טרם ההגשה. אנו תמיד ממליצים לברר טרם הגעה לאבחון במכוננו מה נדרש, כי לא תמיד יש צורך באבחון נוירופסיכולוגי.     

2. התאמות נועדו למי שזקוק להם. מומלץ לשאול את עצמך – האם יש לי קשיים, ומהם? לא מומלץ לפנות לאבחון לטובת קבלת התאמות אם אינך חש בקשיים. למה? כי האבחון מספיק מקיף ומהימן כך שאם אין קשיים, האבחון יתעד זאת, ואז המאובחן בזבז את כספו וזמנו לחינם שכן לא יהיה מה לעשות עם האבחון.      

2. אבחון מקצועי יציג את הליקויים לצד הפונקציות שמורות. . חלק מהמאובחנים היו רוצם שירשמו כמה שיותר ליקויים באבחון כדי להציג תמונה של פגיעה משמעותית. אבחון נוירופסיכולוגי מציג את התמונה כפי שהיא. הוא מספיק מקיף ומעמיק כדי שאם ישנם ליקויים – סביר כי אלו יתגלו וירשמו, והוא מספיק מקצועי כדי להציג את הצדדים השמורים והלא פגועים. הצגת הצדדים הפוגעים לצד הצדדים השמורים אינה פוגעת במאובחן, אלא מעלה את ערך האבחון ככזה שעשה עבודה מהימנה וטובה.

% 0

מאבחוני המכון הם עבור ביהמ"ש

כ- 0

תפקודי חשיבה שונים נבחנים באבחון ביהמ"ש

0 שעות

עורך בממוצע אבחון עבור ביהמ"ש

מוזמנים לשאול ולהתייעץ איתנו על אבחון במגוון דרכים: