אבחון בביהמ"ש -שאלות ותשובות

במסגרת התביעה, הנוירולוג שמונה מטעם ביהמ"ש ראשי לבקש בדיקות עזר כדי להשלים את הדו"ח.

במידה והמאובחן מביע תלונות על ירידה בזיכרון, קשב או תפקודי חשיבה אחרים, הנוירולוג הממונה מבקש להפנות לאבחון נוירופסיכולוגי מסודר על מנת להשלים את הדו"ח. נוירופסיכולוג הינו פסיכולוג מומחה בעל ידע מעמיק בהפרעות נוירולוגיות (כגון פגיעת ראש טראומתית לאחר תאונת דרכים, מחלות הפוגעות בתפקוד מוחי) והשפעתן על תפקודי חשיבה, תפקודים רגשיים והתנהגות. 

מטרת האבחון היא לסייע לנוירולוג לקבוע האם חל שינוי בתפקודי החשיבה (כגון, זיכרון, קשב) בעקבות הפציעה/תאונה, ואם ישנו ליקוי – באיזה היקף ובאילו תפקודים.  

הדו"ח הסופי לעורכי-הדין של שני הצדדים, ואלו מתבקשים להעבירו לנוירולוג שמונה.

ברגע שמבצעת הפנייה הראשונית, נשלחת דרישת תשלום עד כיומיים מיום הפנייה. 

ברגע שמתקבל תשלום השכ"ט (שכר-טרחה) מצד הגורם הממן (למשל, חברת הביטוח), או לחילופין מתקבל מכתב התחייבות לתשלום, אנו יוצרים קשר עם המאובחן (או עו"ד, במידה ומעדיף התקשרות מולו) לקביעת מועד לשתי פגישות אבחון, כל אחת כ-4 שעות. לרוב, עד כשבועיים מרגע קבלת התשלום/אישור תשלום נקבעת הפגישה הראשונה, והשנייה נקבעת כשבוע לאחריה.

לאחר סיום פגישות האבחון, מתבצע ניתוח התוצאות וכתיבת הדו"ח שאורך עד כחודש, מרגע פגישת האבחון הראשונה. נציין כי אבחון יכול לכלול ניתוח עשרות רבות של תפקודים ומבחנים, תוך אינטגרציה רגישה של המידע טרם הפגיעה עם המידע שלאחריו, ולכן משך הזמן. 

לרוב מדובר באבחון ארוך ומקיף, מתוך הבנה שמדובר בהליך משפטי רגיש.  כך, אבחון סטנדרטי יכול לבחון עד כ-50 תפקודי חשיבה שונים, לצד אלמנטים רגשיים רבים ומגוונים כגון דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה. 

האבחון כולל ארבעה שלבים:

  1. ראיון קליני: ראיון מקיף לצורך היכרות בו נאסף מידע טרם התאונה (התפתחותי, תפקוד טרם התאונה ועוד), פרטי הפגיעה ותפקוד לאחר התאונה, במישורים שונים.
  2. העברת מבחנים: העברת סדרת מטלות מקיפה הבוחנת היבטים רבים ומגוונים של חשיבה, רגש והתנהגות. 
  3. כתיבת דו"ח: הדו"ח מפרט על היסטורית המטופל טרם הפגיעה, תיאור הפגיעה והשלכותיה של התפקוד הקוגניטיבי ורגשי-התנהגותי. הדו"ח כולל פירוט ליקויים ואבחנות, במידת ונמצאו. נלקחים בחשבון:
    1. תפקוד טרם הפגיעה, בהתאם לחומרים שהועברו ע"י עורכי הדין והראיון.  
    2. תפקוד לאחר הפגיעה, בהתאם לתוצאות האבחון הנוכחי. 
    3.  השוואת התפקודים, תוך תיאור הליקויים בתחומים השונים (קשב, זיכרון ועוד), במידה ונמצאו.    
  4. העברת הדו"ח: הדו"ח נשלח לעורכי-הדין של שני הצדדים. 

אורך האבחוןעד כ-8 שעות שלרוב מחולקות לשתי פגישות בנות 4 שעות כל אחת (ישנן הפסקות באמצע). האורך תלוי כמובן במצבו של המאובחן (מידת עייפות, חומרת פגיעה וכו'), אופי התלונות וכמו-כן התרשמות המאבחן שיכולה לכלול הגדלה של מבחנים כדי לבחון עוד תפקודים.

האבחון הנוירופסיכולוגי נקרא לעיתים גם אבחון קוגניטיבי או אבחון נוירו-קוגניטיבי. היינו הך. 

אבחון נוירופסיכולוגי קביל בביהמ"ש רק אם חתום ע"י פסיכולוג מומחה. לעיתים מרפאה-בעיסוק יבצע אבחון קוגניטיבי. מדובר בהערכה חשובה והתחלתית אך היא בדר"כ איננה מקיפה ונרחבת כדי להעריך את מגוון יכולות החשיבה הנדרשים לאבחון מטעם ביהמ"ש.

ניתן לפנות אלינו ישירות [דרך צור קשר]. כמו-כן, במידה ויש עו"ד המלווה את התביעה, ניתן לבקש ממנו ליצור עמנו קשר. 

לרוב, עדיף כי העו"ד יבצע את הקשר הראשוני, ובהמשך המכון יצור קשר עם המאובחן כדי לקבוע את מועד האבחון. הדבר נועד לחסוך למאובחן התעסקות עם טפסים והתחייבויות. 

האבחון מתבצע כשעולה צורך בהערכה מקיפה של יכולות חשיבה, בעיקר שלושה מצבים:

1. פגיעה מוחית. כגון, פגיעת-ראש טראומטית, שבץ או מחלה ניוונית (כגון, אלצהיימר)

2. מצבים רפואיים שונים. אלו העשויים להשפיע על מצב תפקוד מוחי (כגון, סוכרת וליקויים בבלוטת התריס)

3. שינויים בחשיבה כשהרקע טרם ידוע. כגון ירידה בזיכרון (אובדן שכיח של פריטים), קשב (מתבלבל בשיחה, חזרה עצמית), תנודות במצב המנטלי (קושי להתמצא בזמן/מרחב). 

המכון מבצע אבחונים רק לבני 16 ומעלה.

כל אוכלוסיית גיל דורשת התמחות מעמיקה והבנה תיאורטית וקלינית של קבוצת גיל זו. כמו-כן, מאבחני המכון התמחו באוכלוסייה בגירה. 
כ- 0 תפקודי חשיבה

שונים נבדקים בדו"ח נוירופסיכולוגי מקיף

כ- 0 תחומי זיכרון

נבדקים באבחון ממוצע

כ- 0 תחומי קשב

נבדקים באבחון ממוצע